סע"ש 31660-05-19

תקציר

השופט מצא כי יש לקבל את התביעה בחלקה ולהידחות בחלקה. ראשית, השופטת הסכימה עם הנתבעת כי צו ההארכה בענף התחבורה אינו חל במקרה זה, שכן תפקידו של התובע היה בעיקר נהיגה במכלית שטח לצרכי תשתית והחברה אינה מפעל תחבורה. לפיכך, טענות התובעת על בסיס צו ההרחבה, לרבות בגין תלושים פיקטיביים, דמי הבראה ופדיון דמי חופשה, היו אמורות להיות מחושבות לפי שכר המינימום והתנאים שנקבעו בתלושי השכר. השופטת מצאה כי עדותו של התובע בנוגע לפיטוריו הייתה אמינה ולכן הוא זכאי לתשלומים מסוימים בגין אי קיום הנהלים הנכונים על ידי המעסיק. אלה כללו 5,000 שקל בגין אי קיום שימוע, 4,843 שקל בגין אי מתן הודעה מוקדמת ו-6,053 שקל בגין פיצויי פיטורים. עוד פסק השופט על 5,000 שקלים בגין אי יידוע העובד על תנאי העבודה, 2,457 שקלים בגין דמי הבראה, 450 שקלים בגין פדיון דמי חופשה, 720 שקלים בגין ימי אבל ו-4,722 שקלים בגין הפרשות לפנסיה - סכומים אלה התבססו על תלושי השכר ושכר המינימום. הנתבע חויב בתשלומים אלה בתוך 30 יום, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת התובע, בסך כולל של 3,000 ₪. לבסוף ציינה השופטת כי התובעת רשאית לערער על פסק הדין בתוך 30 יום בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.