ע"א 7079-09-15

תקציר

הוגש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה תביעה לפיצויים מכוח דיני לשון הרע. המערער, תושב אשדוד ומועמד פוליטי מקומי, טען כי שלושה פרסומים של המשיבים – עורך עיתון מקומי וחברתו – פגעו בשמו הטוב. הפנייה התמקדה בשני פרסומים: עלון ומאמר לאחר הבחירות. לגבי הכרוז נקבע בפסק הדין המקורי כי המערערת לא הוכיחה את מעורבות המשיבים, אך ערכאת הערעור מצאה כי תצהיר של עורך המשיב, שהוגש בתיק אחר, מהווה הודאה באחריות. בית המשפט קבע כי החלטתו של בית המשפט המחוזי בנקודה זו התבססה על טעות עובדתית והורה לו לשקול מחדש היבט זה, מבלי להנחות את מסקנתו. באשר לכתבה, הסכים ערכאת הערעור עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי היא מהווה לשון הרע אך גם כי היא מוגנת תחת סעיף "האמת בפרסום", שכן תעמולת הבחירות של המערערת הייתה מטעה. עוד מצא בית המשפט כי לשונה הקשה של הכתבה, לרבות עלבונות ורמיזות פליליות, הייתה תלוית הקשר ולא חצתה את הגבול ללשון הרע, במיוחד נוכח מעמדו של המערער כדמות ציבורית. מאחר שהערעור התקבל בחלקו, הורה ערכאת הערעור למשיבים לשלם את הוצאות המערער והחזיר את הפיקדון. על בית המשפט המחוזי הוטל לפסוק הוצאות ולשקול מחדש את החלטתו בעניין העלון, שעה שהערעור על דחיית הסעיף עמד בעינו.