בר"ע 31921-05-14

תקציר

התיק נסוב סביב ערעור על מינוי מומחה רפואי נוסף בתביעת דמי לידה. המערערת, שעבדה כמהנדסת תעשייה וניהול, תבעה את זכותה לגמלת דמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי בשל תנאי עבודתה. חוות הדעת הראשונית של המומחה הרפואי לא התייחסה לתנאי העבודה הספציפיים של המערערת, אלא התמקדה בחלופה הראשונה לזכאות, המתייחסת למצבים רפואיים הנובעים מההריון. עוד קבע המומחה, כי פעילות מומלצת לכאבי גב, מהם סבלה המערערת, אך לא פירט האם תנאי עבודתה מצדיקים שמירת הריון. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המערער למינוי מומחה נוסף, והוביל לערעור הנוכחי. לאחר ששקל את הטענות, החליט בית המשפט לקבל את הערעור. חוות הדעת של המומחה הרפואי, יחד עם תשובותיו לשאלות הבהרה, לא התייחסו לשאלה המרכזית האם תנאי העבודה של המערערת מצדיקים שמירת הריון לפי החלופה השנייה של חוק הביטוח הלאומי. עמדת המומחית כי לא הייתה הצדקה לשמירת הריון במקרה זה הייתה נחרצת, והפניית שאלות הבהרה נוספות תהיה חסרת תוחלת. לפיכך קבע בית המשפט כי על בית המשפט האזורי למנות מומחה רפואי נוסף למתן חוות דעת בעניין זה. בהחלטה הודגש כי החלופה הרלוונטית במקרה זה היא החלופה השנייה לחוק הביטוח הלאומי, הנוגעת לתנאי העבודה. הוצאות הערעור יילקחו בחשבון בעת פסיקת הוצאות בפסק הדין הסופי.