עפ"ת 8701-07-12

תקציר

המערער הורשע בנהיגה בשכרות, נהיגה בחוסר זהירות והתנהגות הגורמת נזק, לאחר שהודה באישומים הנובעים מאירוע משנת 2009. נגזרו עליו חמישה חודשי מאסר בפועל, שמונה חודשי מאסר על תנאי, שש שנות פסילה וקנס. ההרשעה התבססה על הודאתו של המערער, עדויות עדים והחלטתו שלא להעיד. בערעור טען המערער כי הודאתו נגבתה שלא כדין וכי בית משפט קמא הדגיש יתר על המידה את שתיקתו. עם זאת, ערכאת הערעור לא מצאה טעם בטענות אלה, שכן היו ראיות משמעותיות לאשמתו של המערער, לרבות בדיקת נשיפה. התרגום והתיעוד של ההודאה לא היו מושלמים אך היו מספקים. גם בחירתו של המערער שלא להעיד פורשה בצדק על ידי בית משפט קמא, מה גם שהודאתו הוצגה כראיה. יתר על כן, גם ללא ההודאה, היו מספיק ראיות כדי להוכיח שהוא הנהג. באשר לעונש, בית המשפט לערעורים מצא את תקופת המאסר מיותרת והפחית את תקופת ההשעיה לארבעה חודשים ואת תקופת הפסילה בפועל לשלוש שנים. שאר חלקי גזר הדין אושרו. בסיכומו של דבר, הערעור על ההרשעה נדחה, ואילו הערעור על גזר הדין התקבל בחלקו.