ע"פ 3708/21

תקציר

ערכאת הערעור בחנה את החלטת בית המשפט המחוזי והקשיבה לטענות הצדדים, ובסופו של דבר החליטה לדחות את הערעור. בית המשפט הדגיש כי התערבות בעונש המקורי מוצדקת רק במקרים חריגים בהם קיימת חריגה ברורה ממדיניות הענישה שנקבעה או טעות משמעותית בגזר הדין. במקרה זה, עונשו של המערער, שהורשע בעבירות שנועדו לפגוע בביטחון המדינה ממניעים אידיאולוגיים-לאומניים, היה במסגרת המדיניות המחמירה הנדרשת בעבירות אלה, כפי שאושרו בתקדימים משפטיים קיימים. מדובר בפעולות חמורות כגון יידוי אבנים ושימוש בבקבוקי תבערה, שבית המשפט לערעורים קבע כי הן מצדיקות מדיניות ענישה מחמירה המתמקדת בהרתעה. יתר על כן, בעוד המערער טען כי עקרון האחידות בענישה אינו מיושם כראוי, ציין בית המשפט כי אחידות היא רק שיקול אחד מני רבים בקביעת גזרי הדין. מעורבותו של המערער במעשים חמורים נוספים, מעבר לאלה של נאשמים אחרים, הצדיקה את העונש המובהק שקיבל. בית המשפט הכיר בנסיבותיו האישיות של המערער, אך קבע כי הן נשקלו במידה מספקת על ידי בית המשפט המחוזי. זאת ועוד, חרף ההכרה בהבעת האחריות והחרטה של המערער, ממצאי שירות המבחן הצביעו על כך שהוא המעיט בחומרת מעשיו. לפיכך, פסק דינו של בית המשפט המחוזי אושר על ידי השופטים א' ברון, א' שטיין וד' מינץ, והערעור נדחה רשמית ביום 13.7.2021.