תמ"ש 63417-12-17

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב תביעה לפירוק שיתוף בחלקת מקרקעין, מגרש 20/1, הנמצא במושב. תיק מורכב זה כרוך בסכסוכים משפחתיים ובתביעות שונות בנוגע להשקעות וחלוקת קרקעות. ליבת הוויכוח נסובה סביב תוקפו של "הסכם ירושה", מסמך בלתי חתום המתיימר לחלק את הנחלה בין ששת ילדיו של המנוח. השופט קובע כי ההסכם נעדר מעמד משפטי, שכן הוא אינו חתום, נעדר פרטים מהותיים ואינו עומד בנטל ההוכחה הנדרש בתביעות נגד עיזבון. לכן, הקרקע נחשבת לחלק מעיזבון המנוח ויש לחלק אותה שווה בשווה בין היורשים על פי צו הירושה. עם זאת, השופט מורה כי ההשקעות שביצעו שניים מהאחים, י.ד. וא.ד., בבניית יחידת מגורים נוספת על הקרקע, ינוכו מהעיזבון על בסיס עקרונות של תום לב וצדק. השקעות אלו יחושבו על ידי שמאי מומחה. השופטת דוחה את טענות התובע, ש.ד., בנוגע להשקעותיו ביחידת דיור אחרת, ומוצאת אותן בלתי מבוססות. בנוסף, השופטת אינה מכירה בהסכם הירושה כהסכם מתנה, כפי שטענו הנתבעים, תוך שהיא מצטטת את סעיף 8 לחוק הירושה, ההופך הסכמים כאלה לבטלים אם לא נערכו בצורת צוואה. השופטת מדגישה כי ענייני ירושה צריכים להתנהל בערוצים רשמיים, קרי צוואה, ולא בהסכמים לא פורמליים. לבסוף, השופט ממנה כונס נכסים שיפקח על פירוק השותפות ומכירת הנכס, וקובע לוח זמנים להערכת שווי ומכירת המקרקעין. ההחלטה מתקבלת ללא הוצאות שנפסקו למי מהצדדים, וניתן לפרסם את פרטי המקרה ללא פרטים מזהים.