ת"א 9329/07

תקציר

המוסד לביטוח לאומי (התובע) תבע שיפוי מהנתבעים, מבטחי המלגזה, בגין תגמולים ששולמו לעובד קו-אופ שנפגע בתאונת עבודה בה הייתה מעורבת מלגזה. נקבע כי לעובד 100% נכות לצמיתות. התובעת טענה כי על הנתבעים לפצות אותם על בסיס הסכם שיפוי בין הצדדים. לנתבעים ניתנה רשות להתגונן משני טעמים: האחד, כי העובד השתמש במשאית שהייתה בבעלות מעסיקו בעת התאונה ולכן טענת התובע כנגד הנתבעים אינה תקפה; שנית, באשר לסכום ההטבות ששולמו לעובד, טענו הנתבעים כי חלק מהתשלומים אינם מהווים הטבות על פי הסכם השיפוי. בית המשפט פסק לטובת התובע. נמצא כי מעשיו של העובד בעת התאונה – קשירת גומיות על המשאית בה נהג – נופלים בגדר חריג ההעמסה והפריקה, ואינם מהווים "תיקון דרך" או "טיפול בדרך". לכן, המשאית לא הייתה מעורבת בתאונה. כמו כן, בית הדין קבע כי הנתבעים חייבים בתשלום 80% מההטבות שהתובע שילם לעובד, בהתאם להסכם השיפוי. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם ריבית על הסכום ממועד תביעת ההחזר של התובע, וכן אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין.