סע"ש 36761-02-20

תקציר

בית הדין מצא כי פיטורי העובד היו מוצדקים. העובדת, הגב' פלד, טענה כי פיטוריה לא היו מוצדקים וכי אין להם עילה שכן הם התבססו על גחמותיו הבלתי אנושיות והבלתי חוקיות של מנהלה. עוד טענה כי הליך השימוע שקדם לפיטוריה, שכן הוא היה כלי בידי החברה בלבד לביצוע הבקשות, והתוצאה נקבעה מראש. בית הדין קבע אחרת, וקבע כי לחברה היו סיבות מוצדקות לפטר את הגב' פלד, לרבות חוסר יכולתה להשתלב במרקם האנושי של החברה וחוסר הרמוניה עם עובדים אחרים. בית המשפט הכיר בסמכותה של החברה לקבל החלטה כזו וקבע כי הפררוגטיבה הניהולית שלה לא תבוטל, מה גם שהעובד כיהן בתפקיד בכיר. באשר לדיון, הגיע בית המשפט למסקנה כי ניתנה לגב' פלד הזדמנות הוגנת להציג את טענותיה וכי ההליך לא היה ריטואל גרידא. בית הדין לא מצא פגמים בהליך הפיטורים שיצדיק את השבת העובד ובמקום זאת מצא כי ניתן לפצות כספית את תביעות העובד. יתרה מכך, בית המשפט ציין את הקרע המשמעותי בתקשורת בין הגב' פלד לבין החברה, ובפרט עם מנהלה, אשר יצר משבר אמון עמוק שיפגע בעבודה משותפת בעתיד. בית הדין התייחס גם לגיל פרישת החובה המתקרב של העובד ולמגפת הקורונה, שהפכה את ההשבה לסעד תיאורטי בעיקרו. בסופו של דבר נדחתה הבקשה לסעד זמני, והגב' פלד חויבה לשלם לעורכי הדין של החברה שכר טרחת עורכי דין והוצאות בסך 10,000 ₪. בית המשפט גם קבע מועד אחרון של 30 יום לחברה להגיש כתב הגנה, וניתן יהיה לערער על ההחלטה בתוך 15 יום מהצגתה לשני הצדדים.