ב"ל 51291-09-22

תקציר

התובעת, סייעת בגן ילדים, תבעה את המוסד לביטוח לאומי להכיר בפציעותיה בגב ובברך ימין כפגיעות עבודה שנגרמו כתוצאה ממיקרוטראומה. בית המשפט מצא כי עבודתה של התובעת הייתה מגוונת מאוד וכללה פעילויות רבות ושונות, אשר לא היוו תשתית עובדתית לפגיעה במיקרוטראומה. תפקידה של התובעת כלל הרמת ילדים, החלפת חיתולים, הכנת הגן, הגשת מזון, ניקיון ועוד – פעולות אלו לא היו תנועות חוזרות ונשנות אלא השתנו בהתאם לצרכי הגן וצרכי הילדים מדי יום. יתר על כן, בית המשפט ציין כי עבודה פיזית לבדה אינה מזכה במיקרוטראומה, והמצב המשפטי הנוכחי מחייב תשתית עובדתית לטענה כזו. מאחר שמעשיה של התובעת היו מגוונים ולא דמו לטפטוף מים על סלע – התקן הנדרש למיקרוטראומה – דחתה השופטת את תביעתה. החלטה זו עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות הנוגעות לסייעות ולגננות, שגם בהן היו פעולות שונות ותנועות שונות. משכך, דחה בית המשפט את תביעתה של התובעת, מבלי להורות על הוצאות, והעניק לה זכות ערעור משפטית על ההחלטה בתוך 30 יום.