בר"ע 363/08

תקציר

פסק הדין מעניק למבקש רשות ערעור ורואה בבקשה ערעור. הערעור נדחה עם קבלת החלטת בית משפט השלום בדבר סמכות עניינית. בית המשפט מוצא כי תביעת המשיב לסילוק על הסף ולצו מניעה קבוע בבית משפט השלום צריכה לעמוד, שכן היא אינה מבוססת על החזקתו של המשיב במקרקעין, אלא על טענת הבעלות שלו. מדובר במחלוקת של ממש על בעלות במקרקעין, שהיא נספח למחלוקת בין המבקש לבין יתר המשיבים. החלטת המבקש לברר את הסכסוך מבלי לכלול את המשיב – הרשום כבעלים – הייתה מכוונת ויצרה מציאות מעוותת. עיוות זה ניתן לתיקון על ידי טענתו הנוכחית של המשיב בבית משפט השלום, המכניסה את כל הצדדים הנדרשים לעניין להליך אחד. העברת הסכסוך לבית המשפט המחוזי כעניין של בעלות במקרקעין תהיה מוקדמת מדי ועלולה לעכב את הליכי הפשרה. לפיכך, בית משפט השלום הוא המקום המתאים למחלוקת זו, גם אם היא כרוכה בדיון בסוגיית הבעלות. בנוסף, בית המשפט דוחה את בקשתו המחודשת של המבקש לדיון בסעד זמני, בהתאם להחלטה ברע"א 3358/07. פסק הדין ניתן על ידי השופטת אפאל-גבאי, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים.