עב"ל 39213-06-21

תקציר

בהחלטתו מקבל בית המשפט באופן חלקי את הערעור בעניינו של עבודה חוזרת ונשנית ושימוש בכלים רוטטים, אשר גרמו לכאורה לתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) אצל המערערת. בית המשפט לא מצא סיבה לערער על קביעתו של בית המשפט המחוזי כי אין די ראיות להוכחת תנועות חוזרות ונשנות בתדירות הדרושה לגרימת מיקרוטראומה לכפות הידיים. העדויות לא הבהירו את משכן ותדירותן של פעולות חוזרות ונשנות ספציפיות, והובילו למסקנה כי לא התקיימו הקריטריונים בסעיפים המשפטיים שנקבעו. עם זאת, פסק הדין סוטה לגבי השימוש בכלים רוטטים. בית המשפט המחוזי קבע תחילה כי עבודתה של המערערת בכלים אלה אינה מהווה "עבודה ממושכת", ומשכך אינה עומדת בקריטריונים להכרה ב-CTS כמחלת מקצוע. מסקנה זו התבססה על הערכות מתמטיות של זמן העבודה היומי המצטבר עם מכשירים רוטטים. עם זאת, בית המשפט העליון חלק על כך, והפנה לפסיקה הקושרת עבודה ממושכת עם כלים כאלה ל-CTS. היא הדגישה להתחשב לא רק במשך העבודה היומיומי אלא בהשפעה המצטברת לאורך שנים, ובכך לחייב מינוי מומחה רפואי שיעריך את הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין התסמונת. משכך, מוחזר התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שימנה מומחה לשומה זו, ויורה למשיב לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המערער.