ת"פ 62295-10-13

תקציר

השופט ניר מישורי לב טוב מצא את הנאשם אשם בעבירת אלימות כלפי המתלוננת, שנגרמו לה חבלות קשות כתוצאה מכך. השופט דחה את טענת ההגנה העצמית של הנאשם, וציין כי לאלימות שהופעלה לא קדמה כל התגרות או שימוש בכוח מצד המתלוננת. העבירה, שבוצעה ממניע של מחלוקת טריוויאלית על חניה, המחישה את קלות רוחו של הנאשם בשימוש בכוח בלתי מרוסן. בגין עבירה חמורה זו, לבית המשפט יש סמכות לגזור על הנאשם מגוון רחב של עונשים, לרבות מאסר, עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנסות ופיצויים לנפגע. לאחר ששקל את מדיניות הענישה הרווחת, את הנזק שנגרם ואת נסיבות העבירה, קבע השופט את טווח הענישה הראוי להיות מאסר על תנאי של עד שמונה חודשים, קנס של 1,000 עד 10,000 ש"ח ופיצוי למתלונן בסך 1,000 עד 10,000 ש"ח. השופט החליט שלא לסטות מטווח זה, שכן הנאשם לא היווה סיכון גבוה מספיק כדי להצדיק סטייה חמורה. בנוסף, הנאשם לא לקח אחריות על מעשיו ולא הוצגו המלצות שיקומיות. בבואו לגזור את דינו של הנאשם בטווח שנקבע, שקל השופט גורמים כגון הפגיעה בנאשם ובמשפחתו, חוסר מיצוי הדין והחרטה של הנאשם, מאמציו לתקן את תוצאות העבירה, נסיבות חייו הקודמות ועברו הפלילי. השופט הדגיש את הצורך בענישה מרתיעה המוקיעה את השימוש באלימות ומשקפת את חומרת התנהגותו הברוטלית של הנאשם. בהתחשב במכלול הנסיבות, גזר השופט עונש של שישה חודשי עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 5,000 ש"ח או 50 ימי מאסר במקום הקנס ו-2,000 ש"ח פיצוי למתלונן. הנאשם הוזהר מפני ההשלכות של אי עמידה בכללי עבודות שירות וניתנה לו הזכות לערער על פסק הדין בתוך 45 יום בבית המשפט המחוזי בנצרת.