ת"ע 2253-01-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **1. מעמד מנהלי העזבון ושכר טרחתם:** * **עקרון המשפטי:** בית המשפט הוא הגורם המוסמך לפסוק את שכר טרחתם של מנהלי עזבון, בהתאם לסעיף 91 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, ותקנות הירושה, התשנ"ח-1998 (להלן: "תקנות הירושה"). הפסיקה קובעת שיש לאזן בין האינטרס של מנהל העזבון לקבל תמורה ראויה לבין האינטרס של היורשים. * **שיטת החישוב:** * **תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה:** קובעת כי שכר הטרחה לא יעלה על 3% משווי העזבון. שיקולים רלוונטיים כוללים את שווי העזבון, סוג הנכסים, טיב היקף הפעולות שבוצעו. * **תקנה 45ב(ב) לתקנות הירושה:** מאפשרת פסיקת שכר טרחה גבוה יותר, עד 4% משווי העזבון, במקרים של "פעולות חריגות" או "מאמץ מיוחד". * **פרשנות הפסיקה (עניין בזק):** השופטת מדגישה כי שיעור ה-3% (או 4%) אינו אוטומטי. שיעור ה"ממוצע" עומד על 1.5%-2% משווי העזבון, כאשר שיעורים גבוהים יותר שמורים למקרים חריגים הדורשים מאמץ משמעותי, או כאשר שווי העזבון נמוך והיקף העבודה רב. * **חידוש/הבהרה:** השופטת קובעת כי גם כאשר מנהל עזבון הוא עורך דין, שכרו כמנהל עזבון כולל את הטיפול בפעולות משפטיות "טבעיות" למילוי התפקיד (כמו הגשת בקשות לבית המשפט), ואין לפסוק שכר נוסף עבור פעולות אלו. שכר זה כולל גם החזר הוצאות שוטפות. * **יישום במקרה זה:** * **קביעת שיעור:** השופטת פוסקת למנהלי העזבון 4% משווי העזבון, בהתחשב בכך שמילאו את תפקידם במשך כ-8 שנים (תקופה ארוכה), ביצעו פעולות שאינן שגרתיות (פעולות חריגות), ניהלו סכסוכים מורכבים, ריבוי יורשים ושוכרים, והשקיעו מאות שעות עבודה. * **דחיית טענת "יזמה" של המשיבים:** השופטת דוחה את טענת המשיבים כי חלק מהפעולות לא היו ביוזמת מנהלי העזבון. היא קובעת שלצורך קביעת השכר, אין הבדל מהותי אם הפעולות היו ביוזמת מנהלי העזבון או שנאלצו להתמודד איתן כנתבעים או כצדדים להליך. המאמץ והמורכבות נותרו משמעותיים. **2. הערכת שווי העזבון לצורך חישוב שכר הטרחה:** * **מגרשים ב-B:** * **עקרון משפטי:** שכר הטרחה שנפסק בגין מכירתם (שכ"ט ביניים) הוא סופי. השופטת קובעת כי אין צורך בקיזוז או בפסיקת שכ"ט נוסף בגין מגרשים אלו, תוך הפניה לקביעת בית המשפט בתקנות לגבי שיעור מרבי של 4% משווי המכירה. * **דמי השכירות:** * **עקרון משפטי:** דמי השכירות הם חלק מהכנסות העזבון. * **יישום במקרה זה:** השופטת דוחה את דרישת מנהלי העזבון ל-10% משווי דמי השכירות, וקובעת כי יש לחשבם כ-4% (כשיעור מהכנסות העזבון), בהתאם לעמדת ב"כ היועמ"ש, שכן זה משתקף בשווי העזבון הכולל. * **הנכס ב-A:** * **עקרון משפטי:** השופטת מתמודדת עם מחלוקת משמעותית לגבי הערכת שווי הנכס, בדגש על "זכויות בנייה" עתידיות. * **החידוש/ההכרעה המרכזית:** השופטת קובעת באופן עקבי כי **אין לכלול בזכויות הבנייה עתידיות ספקולטיביות** בחישוב שכר הטרחה של מנהלי העזבון, **אלא רק זכויות בנייה מוקנות** על פי תוכנית מאושרת. * **נימוקים:** * **ספקולטיביות:** זכויות הבנייה הנטענות אינן מוקנות, ותלויות באישור תוכניות עתידיות, הליך ארוך, סבוך, שאינו ודאי, ונתון לשיקול דעתם של מוסדות התכנון. * **התנהלות מנהלי העזבון:** מנהלי העזבון לא פעלו כלל לקידום תוכניות אלו, ולכן אין הצדקה לגזור את שכרם מהפוטנציאל התכנוני. * **הוראת הצוואה:** הנכס לא ימכר לעולם, ולכן אין רלוונטיות ישירה לשווי השוק הכולל הפוטנציאלי אם היה נמכר. * **השוואה לכינוס נכסים:** השופטת משווה זאת למצב בו כינוס נכסים לא הוביל למכירה, שם השכר נגזר מניהול ולא ממכירה. * **תוצאה:** השכר יחושב לפי שווי הנכס הקיים (המבנה) בלבד, תוך אימוץ השמאות של משיבים (7.3 מיליון ₪), מכיוון שזו מכירה בהסכמת המשיבים, ובכפוף לזכויות הבנייה המאושרות בלבד. * **דחיית הערכת השמאי מטעם המבקשים (מר ל'):** השופטת מנתחת לעומק את חוות הדעת של מר ל' ומציינת כי גם היא מודה שנדרש הליך תכנוני נוסף. היא מבחינה בין "תכנית להיתר בנייה" לבין אישור תוכנית בניין עיר (תב"ע) מפורטת. * **דחיית הערכת השמאי מטעם המשיבים (מר מ'):** אף שגם היא מבוססת על זכויות קיימות, היא מוערכת כסבירה יותר בהיעדר אישור תוכניות עתידיות. * **התייחסות לעמדת ב"כ היועמ"ש:** ב"כ היועמ"ש הציעה למנות שמאי מטעם בית המשפט או להסכים על מתווה מורכב לגבי פוטנציאל עתידי. השופטת מעדיפה להכריע על בסיס הראיות הקיימות, תוך שיקול דעתה. **3. סוגיות נוספות:** * **תצהירים ותצהיר תמיכה:** השופטת דוחה את טענת הסף של המשיבים לגבי היעדר תצהיר תומך לבקשה המקורית, ומציינת כי מנהלי העזבון הגישו תצהירים בדיעבד, וכי כבעלי תפקיד שמונו על ידי בית המשפט, אין חובה קבועה להגיש תצהירים. * **שחרור מנהלי העזבון:** בהסכמת הצדדים וב"כ היועמ"ש, השופטת נעתרת לבקשת מנהלי העזבון להשתחרר מתפקידם, לאור הקמת הקרן. * **סכסוך בין יורשים:** קיזוז של 15,000 ₪ שנפסקו למנהלי העזבון כהוצאות ושכר טרחה בסכסוך ספציפי (בין יורשי א.ב. ליורש ב.ב.), מתוך שכר הטרחה הכולל. * **העדר פסיקת שכר טרחה על "יתרת הכספים":** השופטת מאמצת את עמדת המשיבים כי אין לפסוק שכר טרחה בגין יתרת הכספים, שכן מקורה בכספי תמורה ממכירת המגרשים ב-B, שעבורם כבר שולם שכר טרחה, ובכך נמנע חישוב כפול. **חידושים משפטיים והדגשים:** 1. **קביעת גבולות ברורים לשכר טרחה בהתבסס על זכויות בנייה ספקולטיביות:** ההחלטה מציבה רף ברור לפיו לצורך חישוב שכר טרחה של מנהלי עזבון, יש להתחשב רק בנכסים בעלי שווי מוקנה ומוגדר, ולא בפוטנציאל עתידי המותנה באישור תוכניות תכנוניות. זאת, במיוחד כאשר מנהלי העזבון עצמם לא פעלו לקידום פוטנציאל זה. 2. **הבחנה בין ניהול למימוש לצורך פסיקת שכר טרחה:** ההחלטה מדגישה כי כאשר תפקיד מנהל העזבון אינו כולל מימוש (מכירה) של נכס, אלא רק ניהולו, יש להתחשב בכך בקביעת השכר, ולא לפסוק על בסיס שווי שוק פוטנציאלי של מכירה עתידית, במיוחד כאשר הצוואה אוסרת מכירה. 3. **פרשנות "פעולות חריגות" ומורכבות הניהול:** השופטת מרחיבה את ההבנה של מהן "פעולות חריגות" ו"מאמץ מיוחד", ורואה בהתמודדות עם ריבוי יורשים, סכסוכים מורכבים, והיקף עבודה של 8 שנים, כעילה לפסיקת שיעור גבוה יחסית של שכר טרחה (4%). 4. **הבהרת סוגיית התצהירים לבעלי תפקיד:** ההחלטה מחזקת את התפיסה כי בעלי תפקיד שמונו על ידי בית המשפט (כמו מנהלי עזבון) אינם מחויבים בתצהיר תומך לבקשותיהם, בהיותם גורמים אובייקטיביים המשרתים את בית המשפט. בסך הכל, ההחלטה מספקת קווים מנחים חשובים בנוגע לקביעת שכר טרחת מנהלי עזבון, בדגש על הערכת שווי נכסים מורכבים, ועל ההבחנה בין ניהול שוטף לבין פוטנציאל עתידי בלתי ממומש.