עת"א 29443-04-23

תקציר

פסק הדין מקבל את העתירה בחלקה. היא מסירה את סיווגו של העותר כטעון הגנה, תוך השארת סיווגים אחרים הנוגעים למעצרו של העותר. השופט, רון שפירא, מכיר בכך שההחלטה נתונה לשיקול דעתו של המשיב – במקרה זה, שירות בתי הסוהר – כגוף האמון על ביטחון האסירים והסדר הציבורי. עם זאת, שפירא קובע כי אין צורך בהגדרה משולשת, וכי די בסיווגים של אסיר/עצור בהפרדה אישית ואסיר/עצור מזהיר למטרות השב"ס. החלטה זו מתקבלת לאחר בחינת הטענות והראיות שהוצגו על ידי הצדדים, לרבות חומר חסוי שנבחן על ידי בית המשפט. פסק הדין מדגיש כי יש לבחון באופן שוטף את יתר הסיווגים על פי נהלים שנקבעו. בנוסף, שב"ס שומר לעצמו את הסמכות להחזיר את סיווגו של העותר כזקוק להגנה אם ישתנו הנסיבות או יתעורר מידע חדש המצביע על רמת מסוכנות גבוהה יותר. פסק הדין נועד לאזן בין צורכי ביטחון האסירים לבין הימנעות מפגיעה בלתי מידתית, תוך הקפדה על הפעלת שיקול דעתו כראוי על ידי שב"ס.