ע"ע 1297/01

תקציר

המערער, גמלאי מועצת העובדים המשיבה, טען כי יש לחשב את זכויותיו הסוציאליות בעת פרישתו על בסיס רמה 12 ולא לפי רמה 11. זאת, בהתבסס על הבטחה שקיבל לטענתו ממנהלת כוח האדם של המשיב, מולי אורן, לשדרג את רמתו אם בקשתו לפרישה מוקדמת לא תאושר. המערער טען כי הסתמך על הבטחה זו ולא היה פורש בלעדיה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הבטחתו של אורן אינה תקפה, שכן היא לא נעשתה בסמכות הגוף המתאים, ותוקנה מיד לאחר שנעשתה. זאת ועוד, מעמדה התעסוקתי של המערערת, לרבות תקופת ההודעה המוקדמת, לא עמד בדרישות הקידום לרמה 12. בית המשפט דחה גם את הטענה כי ההבטחה מהווה הבטחה מינהלית, שכן אין זה סביר שהמערער יניח כי לאורן הייתה סמכות להבטיח הבטחה כזו, מה גם שהיא נשלחה לאחר פרישתו והייתה לו אפשרות לחזור לעבודה. בנוסף, המערער לא הביא ראיות לכך ששינה את עמדתו לרעתו תוך הסתמכות על ההבטחה. הערעור, שביקש הפרשים בפיצויי פיטורים והטבות אחרות שחושבו לפי רמה 12, נדחה, כאשר בית המשפט לא מצא סיבה לשנות את החלטת בית הדין האזורי.