רע"פ 4563/09

תקציר

המבקש, מנהל חברה, הורשע באי העברת מסים שנוכו מעובדים וקבלני משנה לרשויות המס. הכספים היו אמורים להיות מופקדים בחשבון סגור במסגרת פרויקט החברה לבניית יחידות דיור בפתח תקווה, והסכם ההלוואה של החברה עם הבנק הבינלאומי התווה מנגנון לשחרור כספים אלה. בית משפט השלום קבע כי המבקש לא נקט אמצעים סבירים למניעת העבירות, ובית המשפט המחוזי נעתר לכך, וציין כי המבקש יכול היה לנקוט בהליכים משפטיים נגד הבנק לשחרור הכספים. פסקי הדין התבססו על ההנחה כי ליחידים שהופקדו כספי המסים אין זכות להשתמש בהם לצרכיהם וכי ההגנות של "צדק סביר" אינן חלות במקרים של מצוקה כלכלית. המבקש ערער לבית המשפט העליון, אך הבקשה נדחתה ופסקי הדין הקודמים אושרו. על המבקש נגזרו 20 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס, מבלי שתימצא עילה לערעור נוסף. חומרת העונש לבדה אינה מספיקה לערעור בערכאה שלישית, והבקשה נדחתה פעם נוספת.