ע"א 3508/07

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על ממצאי בית משפט קמא. ערכאת הערעור מסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא כי גרסאותיו של המערער לאירועים אינן מהימנות, וכי המערער היה מודע לסוגיות ולחובות כלפי המשיב אך לא נקט כל פעולה. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא. באשר לטענת המערערת כי המשיב לא זימן את מנהל הסניף בעת האירועים, קבע בית המשפט כי המערער יכול היה לזמן אותו במקומו וכי אין צורך בעדותו של המנהל שכן המערער לא הוכיח כל תרמית או קשר בין המנהל לבין התיק. בית המשפט בחן גם את תקינות ההעברות ומצא כי המשיב חתם על הסכם המאשר את הבנתו וקבלתו את תנאי הבנק, המאפשר לבנק לפעול על פי הוראות טלפוניות. טענות המערערת בדבר העברות פגומות לא התקבלו, שכן בית המשפט מצא כי ההעברות אושרו כדין. בנוסף, ציין בית המשפט כי גם אם ההעברות לא בוצעו כדין, טענות המערערת עומדות בסתירה לעסקאות אחרות ולהתנהגותה של המערערת, שהפגינה אמון מלא בעידי. בית המשפט הגיע למסקנה כי הערעור לוקה בחסר צדק וכי המערערת אחראית לחוב. משכך, נדחה הערעור, והמערער חויב בתשלום שכר טרחת עורך דינו של המשיב.