ע"ש 1291/06

תקציר

הערר מערער על החלטת ועדת ערר לפי חוק מס רכוש, אשר דחתה בקשה להאריך את פרק הזמן להגשת ערר, ולחילופין לבטל החלטה קודמת של הוועדה. המערער טען כי הוועדה שגתה בכך שהתעלמה מהחלטת בית משפט השלום, שהורה לוועדה לשקול את בקשת המערער. בנוסף, טען המערער כי הוועדה סברה בטעות כי אין לה סמכות להאריך את מגבלת הזמן ולשקול מחדש החלטות קודמות, ולא הכירה בראיות חדשות ובנסיבות משתנות. עם זאת, המשיב טען כי החלטת הוועדה הייתה כדין וכי פנייתו של המערער לוועדה השנייה אינה מוצדקת. בית המשפט מצא כי לוועדת הערר סמכות לשנות את החלטותיה בשל שינוי נסיבות או ראיות חדשות, אך במקרה זה טענות המערער לא היו משכנעות. המערערת טענה בעיקר כי חסרים לה המסמכים הדרושים, אולם בית המשפט מצא כי מסמכים אלה עמדו לרשות המערערת במהלך דיוני הוועדה וכי למערערת היו הזדמנויות רבות להציגם. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי הוועדה ביססה את החלטתה על הראיות שהוצגו וכי המערערת יכלה לערער על החלטה זו אך לא עשתה כן. משכך, דחה בית המשפט את הערעור והורה למערערת לכסות את הוצאות המשיב.