רע"פ 1899/22

תקציר

בפסק הדין החליט בית המשפט לדחות בקשה לדחיית בקשתו של מבקש רשות ערעור, תוך שהוא מדגיש כי חופשה כזו ניתנת בדרך כלל רק כאשר קיימת סוגיה משפטית עקרונית החורגת מאינטרס הפרט או משיקולי צדק ייחודיים כמו עיוות דין. ערעורו של המבקש על חומרת עונשו נחשב כבלתי מספיק לצורך ערעור, שכן הוא לא חרג באופן משמעותי ממדיניות הענישה שנקבעה בעבירות דומות. בית המשפט מצא כי אשמתו של המבקש הוכחה מעבר לספק סביר, ונתמכה בעדויות מהימנות של שוטרים שהיו עדים לביצוע העבירה. טענותיו של המבקש בדבר מחדלי חקירה נדחו מאחר שלא השפיעו באופן חמור מספיק על תוצאות התיק כדי להצדיק זיכוי. בנוסף, בית המשפט אישר כי עונשו של המבקש עולה בקנה אחד עם נורמות הענישה בגין מעשים דומים, וציין כי עברו הפלילי תומך אף הוא בנאותות העונש. לפיכך, בקשת הערעור נדחתה ביום 28.3.2022.