ע"א 508/89

תקציר

במקרה של הסכם רכישת דירה, נחתמו שני נספחים עם לוחות תשלומים שונים – אחד עם מועדים קבועים ללא קשר להתקדמות הבנייה, ואחד עם תשלומים המותנים בהתקדמות הבנייה. הרוכש, אשר שילם לחברת דירות קלארין בע"מ את מלוא התמורה בהתאם ללוח הזמנים הקודם, ביקש ערבות בנקאית מהבנק המערער כנגד התמורה ששולמה, והציג בפניהם את האחרון, לוח תשלומים מותנה. הבנק הנפיק את הערבות אך מאוחר יותר גילה את אי ההתאמה והכריז על בטלות הערבות. העניין הגיע לבית המשפט, כאשר בית המשפט המחוזי קבע כי הבנק הוטעה ועומדת לו הזכות לבטל את ההסכם באופן חלקי - לאחר מכן הוגש ערעור וערעור שכנגד. בית המשפט העליון, בפסק דינו של השופט ברק, קיבל את הערעור וקבע כי הבנק הוטעה ועומדת לו הזכות לבטל את כל חוזה הערבות לפי סעיף 19 לחוק החוזים. החלטה זו התבססה על הקביעה כי לוח התשלומים הוא תנאי מהותי, והבנק לא היה מנפיק את הערבות אילו ידע את התנאים האמיתיים. הערעור הנגדי נדחה, כך שלבנק אין כל אחריות לשפות את הרוכש. השופט לוין והשופט בך הסכימו עם פסק הדין והדגישו את מהותיות תנאי התשלום. המשיב חויב לשאת בהוצאות המערערת, בסך 7,500 ₪.