עת"מ 8010-08-14

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה בשל שיהוי בהגשה, וכן בשל חוסר צדק. על פי התקנות, יש להגיש עתירה מנהלית בתוך 45 יום מיום הערעור על ההחלטה, מה שלא קרה במקרה זה. טענת העותרת כי היה הסכם בין הצדדים המאפשר הארכה נדחתה, שכן הסכמת המשיבים לא הוכחה. לגופה, העתירה מערערת על הודעת דרישה ששלחה העירייה לתשלום ארנונה, לרבות הפרשי ריבית והצמדה. בית המשפט מצא כי התנהלות העירייה בהוצאת ההודעה הייתה סבירה ובהתאם לדין, ולכן אינה מצדיקה התערבות שיפוטית. העותרת לא ערערה על הפרשי הריבית וההצמדה הנוספים בערעור קודם, ובכך הפך החוב כולו לתוקף. במקרים קודמים שבהם פחתו סכומי הריבית היה הסכם פשרה או פגם מהותי בהליך המינהלי, מה שאין כן כאן. יתר על כן, בחירתו של העותר שלא לשלם את החוב, גם את החלקים שאינם שנויים במחלוקת, משמעה שהוא הסתכן בכך שיהיה עליו לשלם ריבית נוספת אם התנגדותו תידחה, וכך היה. ככלל, פעולות העירייה בגביית ארנונה נמצאו סבירות וחוקיות, והעתירה נדחתה. העותר חויב בהוצאות המשיבים, בסך של 10,000 ₪.