ת"א 2001/07

תקציר

פסק הדין מאשר את החלטת הבורר כי הוא מוסמך לשמוע את כל הטענות שהועלו בהליך הבוררות בין התובעים, בעלי מגרש בתל אביב, לבין הנתבעת, חברת בנייה שביצעה עבודות שיפוץ והרחבה במגרש. המחלוקת נסובה סביב פרשנותו של הסכם בוררות שנחתם בין הצדדים, אשר מעניק לכאורה לממונה שמונה על ידי התובעים סמכות בלעדית להכריע בעניינים טכניים ומקצועיים הקשורים לביצוע העבודות. הנתבעת טענה כי סמכותו של הבורר מוגבלת לעניינים שלא הואצלו לממונה וביקשה למחוק מספר סעיפים בכתב התביעה של התובעים, דבר שהבורר דחה. השופט מסכים עם פרשנותו הכוללת של הבורר להסכם, המדגישה את מטרת ההסכם, את כוונת הצדדים לקדם את ביצוע פרויקט הבנייה ואת תפקידו של המפקח בהכרעה בעניינים טכניים להבטחת ביצוע הפרויקט במועד. השופט מדגיש כי הגבלת סמכותו של הבורר תביא לדיון מקוטע בסכסוכים בין הערכאות השונות, בניגוד לעצם תכליתו של הסכם הבוררות. כמו כן, השופטת מתייחסת להתנהלותם המעשית של הצדדים, לרבות הסכמים מאוחרים יותר, המלמדת כי החלטות הממונה לא נחשבו סופיות, ובכך מחזקת את הפרשנות לפיה על הבורר לשמוע את כל הטענות. הנתבע מחויב לשאת בהוצאות התובעים, לרבות שכר טרחת עורך דין, ושכר טרחת בית המשפט והבורר בקשר להליך זה.