תפ"ח 69274-06-20

תקציר

הכרעת הדין דנה בקביעת העונש ההולם לגבר שביצע עבירות מין מרובות בבתו החורגת במשך תקופה של חמש שנים. בית המשפט מכיר בחומרתם הרבה של מעשים אלה, אשר פגעו בכבודו, בגופו ובאוטונומיה של הקטין, וגרמו לו נזק רב. מעשיו של הנאשם, שהחלו כשהילדה הייתה בת 8 בלבד, מעידים על תחכום ותכנון, תוך ניצול תמימותה ואמונה של המתלוננת. חומרת העבירות, משכן ותדירותן, ודינמיקת הכוחות בין העבריין לקורבן, תורמים כולם לחומרת המקרה. פסקי דין קודמים במקרים דומים מדגישים אף הם את הצורך בענישה מחמירה בעבירות מין במשפחה, הגוררת לא פעם עונשי מאסר ממושכים. טווח הענישה ההולם נקבע בין 12 ל-18 שנות מאסר, בהתחשב בעונש המרבי הקבוע לעבירות אלה ובעונש המינימום הקבוע בחוק. בית המשפט שוקל נסיבות מחמירות ומקלות שונות, לרבות היעדר אלימות פיזית או איומים, נסיבות חייו הקשות של הנאשם, הודאתו באשמה והזמן שחלף מאז ביצוע העבירות. בסופו של דבר, על הנאשם נגזרות 15 שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי ופיצוי כספי לקורבן. הפיצוי נקבע ברף המרבי הקבוע בחוק, תוך הכרה בנזק הנפשי והתפקודי המשמעותי שנגרם לנפגע. השופטים, עמי קובו, מיכאל קרשן ומרב גרינברג, מדגישים את הצורך בעונש שישקף את הגינוי החברתי ויהווה גורם מרתיע, והם מקווים שגזר הדין יביא מעט צדק לקורבן.