ת"פ 24389-10-16

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות, בהן הריגה, נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת סמים או משקאות משכרים, בעקבות תאונת דרכים קטלנית. הדיון התמקד בשאלה האם הנאשם אכן נהג תחת השפעה, ואם כן, האם הדבר הוביל לתאונה ולמותם של שני בני אדם. מהראיות עולה כי לנאשם היה הרגל לצרוך כמויות גדולות של אלכוהול וסמים שונים. ביום התאונה הוא צרך אלכוהול וסמים, כולל שלוש בירות ושתיים עד שלוש פגיעות בונג, ועזב את בית חברו במצב עייף, למרות עצתו של חברו לנוח. זמן קצר לאחר התאונה הבחינו השוטרים כי הנאשם נראה רדום, מדיף ריח של אלכוהול ועיניו מדממות. בדיקות דם ושתן אישרו את נוכחותם של מטבוליטים של אלכוהול וסמים במערכת שלו. בית המשפט בחן את מנגנון התאונה ומצא כי רכבו של הנאשם פגע בפיאט שנסעה לפניו, מה שגרם לפיאט לסטות שמאלה ולהתנגש ברכב נייח בצד הדרך, מה שגרם למותם של שני אנשים. טענת הנתבע כי הצטרף לתאונה קיימת נדחתה, שכן היא אינה עולה בקנה אחד עם הראיות והעדויות. חוות הדעת של המומחים ועדויות העדים תמכו בגרסת התביעה לגבי האירועים. בית המשפט הגיע למסקנה כי התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע את עבירות ההריגה, נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעה. מעשיו של הנאשם, לרבות נהיגה בשכרות ואי שמירת מרחק בטוח, הובילו לתוצאות הטרגיות. בנוסף, בית המשפט מצא כי היסוד הנפשי של פזיזות מתקיים, שכן הנאשם נטל סיכון בלתי סביר בנהיגה תוך מודעות לתוצאות הקטלניות האפשריות. הנאשם הורשע בשתי עבירות של הריגה, גרימת חבלה חמורה, שתי עבירות של פציעה, נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעה, שיבוש מהלכי משפט, שלוש עבירות של גרימת נזק לרכוש או לאדם ונהיגה בזמן פסילה.