ת"פ 23145-11-11

תקציר

פסק הדין מצא את הנתבעת, חברה המספקת שירותי אבטחה וניקיון, אשמה בכך שלא העבירה ניכויים משכרו של עובד לגורמים המתאימים, כמתחייב מחוק הגנת השכר. החברה ניכתה כספים משכרו של העובד לצורך ביטוח אך לא העבירה אותם לחברת הביטוח. במקום זאת, הכספים הופנו בטעות לעובדים אחרים. זאת במשך שלושה חודשים בשנת 2006, כאשר הניכויים הסתכמו בכ-470 ₪. העובד גילה את הבעיה והחברה פיצתה אותו בסופו של דבר לאחר חקירה בשנת 2011, אך לא העבירה את הכספים לחברת הביטוח. התביעה טענה כי כל חודש של אי העברה מהווה עבירה נפרדת, ואילו ההגנה טענה כי מדובר באירוע בודד. בית המשפט קבע כי כל חודש הוא עבירה נפרדת, ולכן החברה ביצעה שלוש עבירות. בהתחשב בחומרת העבירה, קבע בית המשפט את טווח הענישה המתאים בין 30,000 ל-150,000 ₪. בגזר הדין לקח בית המשפט בחשבון את הנזק הנמוך יחסית שנגרם, את הפיצוי בזמן של העובד ואת מאמצי החברה להגן על זכויות העובדים מאז 2008. לפיכך נקנסה החברה ב-36 אלף שקל, שישולמו בתשלומים, ונדרשה לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירות אלה במשך שלוש שנים. אם החברה תפר התחייבות זו, הם ייקנסו בסכום המרבי הקבוע בחוק. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, וההחלטה נמסרה להם לאחר מכן.