ע"פ 4188/93

תקציר

פסק הדין מסתיים בדחיית הערעורים של המערערים, כפי שנקבעו על ידי השופטים שטרסברג-כהן, גולדברג וחשין. כל אחד מהמערערים הורשע בגרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין. השופטת שטרסברג-כהן מצטרפת להערכתה של השופטת גולדברג כי מעשיהם של המערערים עלו כדי רשלנות רבתי, ועמדו בכל אמות המידה לאחריות פלילית ללא עמידה ראויה בכללי התנהגות סבירים. הוויכוח האם רשלנות פושעת מתיישבת עם רשלנות אזרחית נותר בלתי פתור; עם זאת, הראיות במקרה זה תומכות בבירור באישום פלילי. ההגנות שהוצגו, לרבות טענות בדבר טעויות בשיקול הדעת או בסוגיות סיבתיות, אינן מספיקות כנגד רשלנותם הברורה של המערערים. השופט חשין מסכים עם הממצאים ומדגיש כי כל מערער ביצע בנפרד מעשים המהווים את העבירה. פסק הדין בוחן גם את המורכבות בהבחנה בין עבריינים "עיקריים" לבין "מסייעים" במשפט הפלילי, במיוחד כאשר מדובר ברשלנות. בעוד שהמערערים נמצאים אשמים באופן עצמאי, הדיון מכיר בקשיים בהגדרות משפטיות ובהבחנות בין רמות שונות של מעורבות פלילית. בסופו של דבר, ההחלטה נשענת על ביסוס ברור של אחריותו של כל מערער לרשלנות שהובילה למוות, תוך ויתור על המשך בירור השותפות לפשע בהקשר הספציפי הזה. פסק הדין, שניתן ב-12 במארס 1995, תומך בהרשעות המקוריות מבלי לבחון שאלות משפטיות רחבות יותר של שותפות אחריות או מיזם פלילי משותף.