ת"מ 146/07

תקציר

בית המשפט דוחה את בקשת התובעים לאישור תביעה ייצוגית נגד רשות המסים. התובעים מבקשים להשיב סכומים שנגבו ביתר במסים, בטענה כי סירובה של רשות המסים להכיר בהפסדים ריאליים שנגרמו לנישומים, ולקזז אותם כנגד רווחים אינפלציוניים, אינו חוקי. עם זאת, בית המשפט מוצא כי התובעים טרם מיצו את הליכי השומה הקיימים, תנאי מוקדם להגשת תביעה ייצוגית. בדרך כלל, בית המשפט היה משעה את ההליכים עד לסיום הליכים אלה, אך מאחר והשאלה המשפטית העומדת על הפרק ממוקדת והצדדים הציגו את טענותיהם, בוחר בית המשפט לפסוק לגופה של הבקשה. השופט מצדד ברשות המסים ומציין כי סעיף 92 לפקודת מס הכנסה, המסדיר קיזוז הפסדים כנגד רווחים, מתייחס במפורש להגדרות הקבועות בחוק מיסוי מקרקעין, בהן הפסד מוגדר כהפסד נומינלי. יתר על כן, מלשון הפקודה וממבנהה עולה כי כוונת המחוקק העומדת מאחורי המונח "הפסד" מוגבלת להפסדים נומינליים. השופט מדגיש כי אל לבתי המשפט לגבור על לשונו הברורה של המחוקק, גם אם היא סותרת את תכלית החוק. מאחר שפרשנות התובעים סותרת את לשונו המפורשת של החוק, הבקשה והעתירה שביסודה נדחות. התובעים נדרשים לכסות את הוצאות רשות המסים, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך 21,000 ₪.