ת"א 9339-11-15

תקציר

מדובר בשני תובעים, אב ובנו, שנקלעו לקשיים כלכליים. האב לקה בשבץ מוחי בשנת 2000, ועסקיו נוהלו ללא הצלחה על ידי הבן עד לקריסתו בשנת 2009. בעקבות הקריסה נקלעו התובעים לחובות כבדים ולהליכים משפטיים. הם ביקשו את עזרתו של הנאשם, עורך דין במקצועו. האב, באמצעות אפוטרופסותו, העביר מספר תיקי הוצאה לפועל לנאשם, שהסכים לקבל אחוזים מכל סכום שייגבה. בנוסף, ביקש הבן את עזרת הנתבע בביטול עסקת רכישת מקרקעין ובטיפול בהליכים פליליים הקשורים לכך. הנתבע יעץ לבן למכור את הקרקע לצד שלישי, דבר שבוצע, והכספים הופקדו בחשבון הנאמנות של הנתבע. הנתבע שלשל לכיסו לכאורה חלק ניכר מהכספים מתיקי ההוצאה לפועל וממכירת הקרקעות, ושילם רק חלק קטן לתובעים. מחוסר שביעות רצון מהתנהלות הנתבעת, דרשו התובעים הפקדת חשבונות בגין תיקי ההוצאה לפועל, עסקת המקרקעין וחשבון הנאמנות. הנתבע סירב, מה שהוביל את התובעים להגיש תביעה. הנתבע השיב בבקשת דחייה, בטענה להיעדר יריבות בין הצדדים וסוגיות פרוצדורליות שונות. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשת הנתבעת, בקובעו כי לנתבעת אחריות אישית כלפי התובעים, וכי הטענות הפרוצדורליות חסרות שחר. ההחלטה קובעת כי לצדדים תהיה הזדמנות להציג את טיעוניהם וראיותיהם בבית המשפט. התיק ימשיך להתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה, כאשר כל צד אחראי להוצאותיו.