רע"א 5740/15

תקציר

במקרה הנבחן החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשת רשות הערעור, בעיקר משום שלא הציגה שאלה משפטית עקרונית ולא הוכיחה את הסבירות לעיוות דין חמור. ההתמקדות הייתה בסוגיית הערבות לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, שם לבית המשפט הפרוצדורלי, ובפרט לרשם, שיקול דעת משמעותי, כלומר התערבות הערעור מוגבלת. הסוגיה המרכזית הייתה שהמבקשים ערערו על סכום הערבות שהוטל, שלא נחשב עקרוני או מעיד על עוול. בית המשפט הדגיש את תכליתה של תקנה 519, שמטרתה למנוע תביעות סרק ולהבטיח שהוצאות הנתבעים יכוסו כאשר סיכויי התביעה נראים חלשים. המבקשים ביקשו סעד הצהרתי בטענה כי פסק דין חלוט מאנגליה מקורו במרמה, הדורשת ראיות משמעותיות והוכחות משפטיות. פסק הדין ציין את חוסר המעשיות של טענות המבקשים בנוגע לנכסיהם בחו"ל ואת חוסר יכולתם לשלם את הערבות. הם לא הצליחו להוכיח אי יכולת כלכלית לשלם את הערבות שתקשה על בירור התביעה. בנוסף, הדרך הטבעית לטפל בטענות על פסקי דין זרים מזויפים היא בדרך כלל במהלך הגנות אכיפה. בית המשפט ציין כי ניתן להעלות טענות כאלה בהליכים הבאים, תוך שמירה על הגישה לבית המשפט. למרות שבתביעה שכנגד היו מעורבים צדדים שאינם חלק מהליך האכיפה, למבקשים תהיה הזדמנות להציג טענות הונאה אם יתרחשו פעולות אכיפה נוספות. משכך, הבקשה נדחתה, ועיכוב הביצוע הנלווה נקבע כמיותר.