ב"ש 2071/07

תקציר

מדינת ישראל עתרה למעצרו של א.ב.מ.א.ר עד תום ההליכים נגדו. המשיב מואשם בתקיפת אחיינו בנסיבות מחמירות ובתקיפת קטין, בנו של אחיו. האירוע התרחש על רקע סכסוך משפחתי אלים. המבקש ציין כי קיימות די ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, תוך שהוא מצטט את עדותו של הקורבן, שנמצאה אמינה, ותיעוד רפואי של פציעותיו של הקורבן. כמו כן, הודגש כי המשיב היווה סכנה לשלום הציבור, עלול לשבש את ההליכים ועלול להשפיע על עדים. גם הרשעותיו הקודמות בעבירות אלימות נלקחו בחשבון. מנגד, טען בא כוחו של המשיב כי מדובר בסכסוך משפחתי שעניינו תלונות הדדיות, והציג תצהיר חלופי למעצרו, שכלל פיקוח של מעסיק. עורך הדין הכחיש את חומרת המעשים וטען כי המבקש לא פעל ללא משוא פנים כלפי הצד השני המעורב. בית המשפט פסק לטובת המבקש, בקובעו כי די בראיות שהוצגו כדי להצביע על אשמתו של המשיב וכי יש מקום למעצר. השופט הדגיש את חומרת העבירות, ובפרט תקיפת קטין, והביע חשש ממסוכנותו של המשיב, נוכח נטייתו האלימה והסכסוך המשפחתי המתמשך. בנוסף, הדגישה השופטת את הצורך להבטיח את שלום הציבור ואת תקינות ההליך הפלילי, וסברה כי חלופת מעצר אינה מספקת. הרשעותיו הקודמות של המשיב והיעדר ערובה לנוכחותו, לצד הסיכון הפוטנציאלי לקהילה, הביאו להחלטה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים.