ת"פ 59681-11-20

תקציר

במסגרת ת"פ 59681-11-20, בית משפט השלום בקריות (כב' השופט יוסי טורס, סגן הנשיאה) גזר את דינה של הנאשמת, שהורשעה על פי הודאתה, במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה עונשית, בעבירת ניסיון תקיפת שוטר (סעיף 273 + 25 לחוק העונשין) ובעבירת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו (סעיף 275 לחוק העונשין). **רקע עובדתי:** הנאשמת, כבת 23, שהתה במועד ביצוע העבירות (2.7.20) בתחנה המרכזית "לב המפרץ", ללא מסכה, בניגוד להוראות תקופת מגפת הקורונה. היא סירבה להזדהות בפני שוטרים, אשר ביקשו לעכב אותה לתחנה. במהלך ניסיונם לאזקה, התנגדה הנאשמת באופן אקטיבי, התיישבה על הרצפה, השתוללה, הניפה רגליה ופגעה באחד השוטרים. בהמשך, בניידת, ניסתה לנשוך שוטר נוסף. **הליכים וטיעוני הצדדים:** שירות המבחן הגיש תסקיר מפורט, בו צוין כי לנאשמת נסיבות חיים מורכבות וילדות קשה. היא קיבלה אחריות למעשיה והביעה חרטה. צוין כי הנאשמת נוהגת להשתמש בקנביס, ותלויים נגדה כתבי אישום בנושא. שירות המבחן התרשם מרצון כן לשינוי ומרמת סיכון נמוכה להישנות עבירות אלימות, אך הדגיש כי היא זקוקה לטיפול מפוקח. לאור זאת, המליץ שירות המבחן על צו מבחן פיקוחי למשך 18 חודשים, במסגרתו תשתלב הנאשמת בתוכנית ייעודית באוניברסיטת תל אביב להכשרת צעירות במצוקה כמנטוריות. שירות המבחן לא המליץ על ביטול הרשעה. המאשימה עתרה להטלת עונש מאסר (שיכול וירוצה בעבודות שירות) בחלקו האמצעי-תחתון של מתחם הענישה, מאסר מותנה, פיצוי וצו מבחן, תוך הדגשת חומרת העבירות והערכים המוגנים שנפגעו. הסנגור טען כי מדובר באירוע נקודתי, לא מתוכנן, ללא אלימות קשה. הוא ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן, תוך הדגשת נסיבות חייה המורכבות, חלוף הזמן, נטילת האחריות והתכנית הייחודית. **דיון והכרעה:** **קביעת מתחם הענישה:** השופט טורס הדגיש את חומרת הפגיעה בשלטון החוק ובסמכות המשטרה, כאשר עבירות המופנות כלפי שוטרים פוגעות באמון הציבור ובאכיפת החוק. האירוע התרחש במקום ציבורי, לעיני כל, וכלל ניסיון נשיכה, מה שמעלה את רמת הפגיעה בערכים המוגנים. עם זאת, ציין השופט כי התנגדות הנאשמת הייתה אלימה אך לא ברף גבוה, לא נגרמה חבלה לשוטרים, וייתכן שנבעה ממצוקה. לגבי ניסיון הנשיכה, ציין כי כתב האישום לא פירט את היקף הניסיון, והניח את ההנחה הטובה ביותר לטובת הנאשמת. השופט סקר פסקי דין רלוונטיים שונים, אשר משקפים מגוון רחב של ענישות במקרים דומים, החל מעבודות שירות ועד למאסר בפועל. **קביעת עונשה של הנאשמת:** בסופו של יום, קבע השופט כי מתחם הענישה ההולם את העבירות, בנסיבות ביצוען, נע בין מאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר בפועל שניתן לשאת בעבודות שירות. **הכרעת הדין:** בעניין עונשה של הנאשמת, השופט בחר שלא להטיל עליה עונש מאסר, אף לא בעבודות שירות, וזאת מתוך התחשבות בשיקולי שיקום. הנאשמת צעירה, בעלת עבר נקי, נסיבות חיים קשות, ונטלה אחריות מלאה. האירוע התרחש לפני כשלוש שנים, ומאז נראה שחלה בה התפתחות ושינוי. השופט התרשם לחיוב מרצונה לשנות את דפוסי התנהגותה ולנהל אורח חיים נורמטיבי. שירות המבחן התרשם אף הוא באופן דומה, והמליץ על תוכנית טיפולית ייחודית, אשר צפויה לסייע לה רבות ולתרום אף לחברה. רמת הסיכון להישנות עבירות נמוכה, והטיפול יסייע בהפחתתה. **חידוש משפטי/הבחנה משמעותית:** השופט, למרות שהכיר בחומרת העבירות ובמתחם הענישה, בחר שלא להטיל עונש מאסר בעבודות שירות, בנימוק שעונש כזה עלול לפגוע בסיכויי השיקום. הוא סבר כי יש להשאיר את הנאשמת פנויה לעבודה ולהשקעת זמן בהליך הטיפולי האינטנסיבי המתוכנן עבורה, במיוחד לאור היעדר מעגלי תמיכה. השופט הדגיש כי במקרה זה, הימנעות מעונש מאסר אינה מהווה חריגה ממתחם הענישה, אלא התחשבות משמעותית בשיקולי שיקום, תוך איזון עם תכליות הענישה. **העונשים שהוטלו:** 1. **צו מבחן פיקוחי:** למשך 18 חודשים, תוך שהנאשמת נדרשת לקיים את הוראות שירות המבחן. 2. **מאסר על תנאי:** למשך 3 חודשים, על תנאי שלא תעבור במשך שנתיים אחת או יותר מהעבירות בהן הורשעה. 3. **קנס כספי:** בסך 2,000 ₪, שישולם ב-5 תשלומים חודשיים. ההחלטה משקפת גישה הוליסטית, המשלבת ענישה עם שימת דגש משמעותי על שיקום, במיוחד כאשר מדובר בצעירה עם נסיבות חיים מורכבות ופוטנציאל לשינוי.