ה"פ 85/98

תקציר

בית המשפט התבקש לקבוע את סיווגם של חלקים מסוימים בנכס שבו מתגוררת אוכלוסייה מבוגרת, לצורך קביעת חבות ארנונה, ולזהות את "המחזיקים" בחלקים אלה. הנכס המדובר מנוהל על ידי המבקשת מס' 1, שותפות, כמרכז מגורים למבוגרים בראשון לציון, וכולל דירות מגורים המותאמות לחיים עצמאיים. יתר המבקשים הם דיירים המתגוררים בדירות אלה. בית המשפט העליון קבע בעבר כי יש למסות את דירות המגורים כ"בתי מגורים", וכי הדיירים הם "מחזיקיהן". העניין הנוכחי העומד בפני בית המשפט הוא סיווג יתר חלקי הנכס. בית המשפט מצא כי יש לראות בחצר ובשטחים משותפים מסוימים, כגון לובי ומעברים, כנלווים לדירות המגורים ולחייב אותם במס בהתאם. חדר האוכל, הקפיטריה, אזור הברביקיו, משרדי הבית, המרפאה, חדר ההרצאות וחדרי הכיתה מסווגים גם הם כאזורים נלווים, בהיותם בעיקר לצרכים חברתיים ורפואיים של הדיירים, וחלק בלתי נפרד ממטרת הנכס כמגורי קשישים. לעומת זאת, אגף הסיעוד, המזנון, חדר הכושר והמלתחות מסווגים כשטחי מסחר, שכן הם משרתים מטרה מובחנת ובעלי פוטנציאל לקיום עצמאי. יש לציין כי חדר הכושר נגיש כיום למנויים חיצוניים, דבר המעיד על שימוש מסחרי. בית המשפט הורה כי שומת המס המתוקנת, המשקפת סיווגים אלה, תחול רטרואקטיבית ממועד פסק דינו הקודם של בית המשפט העליון. לבסוף, חויבה העירייה המשיבה לשלם למבקשים שכר טרחת עורך דין והוצאות.