ע"א 3218-07-11

תקציר

פסק הדין נסוב סביב הסכם שכירות שנחתם בין המערערת, עו"ד סגל, לבין חברת שנרום, המיוצגת על ידי מר דוידי, הקובע את שכר הטרחה שיקבל עו"ד סגל עבור שירותים משפטיים בהליכים משפטיים. מדובר בסכסוך על ארנונה בין שנרום לעיריית הרצליה, שהוביל להסכם פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. השאלה המרכזית הייתה האם להסכם הפשרה היה קשר סיבתי לשירותים המשפטיים שהעניק עו"ד סגל, מה שזיכה אותו בשכר הטרחה שנקבע. מסקנת פסק הדין היא כי הסכם הפשרה אכן היה תוצאה של ההליך המשפטי שיזם עו"ד סגל מטעם שנרום. לפיכך, זכאי עו"ד סגל לשכר הטרחה הנקוב בהסכם השכירות, המחושב על בסיס חוב הארנונה הקודם של שנרום, שנקבע על 5.5 מיליון ₪ נכון ליוני 2011. בית המשפט מורה לשנרום ולבא כוחה, מר דוידי, לשלם לעו"ד סגל 6% מסכום זה, בסך כולל של 120,000 ₪, בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה מיוני 2011 ואילך. בנוסף, חברת אייל, אשר הסמיכה את עו"ד סגל לייצגה בענייני ארנונה, נושאת באחריות משותפת ונפרדת עם שנרום לתשלום, למרות היעדר הסכם שכר טרחה ישיר בין עו"ד סגל לאייל. כן הורה בית המשפט לשנרום ואייל לשאת בהוצאות המשפט של המערער ובשכר טרחת עורך דין, בסך 25,000 ₪. מנגד, הערעור נגד מר דוידי נדחה, שכן בית המשפט אינו מוצא סיבה להטיל עליו אחריות אישית לשכר הטרחה.