תו"ב 36674-12-14

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונשם של שני נאשמים שהורשעו באי ציות לצו שיפוטי להריסת עבודות בנייה בלתי מורשות בשטחם. תחילה בוחן השופט את טווח הענישה הראוי בהתאם להנחיות סעיפים 40ב ו-40ג(א) לחוק העונשין, תוך התחשבות בחומרת העבירה, בצורך בהרתעה ובמידת האשמה של הנאשמים. העבירה, עבירה על חוקי התכנון והבנייה, נחשבת למעשה אנטי-חברתי חמור, והשופט מציין כי לאחרונה חוקק המחוקק עונשים מחמירים יותר בגין עבירות מסוג זה. השופט מתייחס גם למדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים, המטילה קנסות הנעים בין 20 אלף שקל ל-50 אלף שקל, ולעובדה שהנאשמים במקרה זה הסירו בסופו של דבר את הבנייה הבלתי מורשית. השופט קובע כי טווח הענישה המתאים לעבירה הנוכחית יהיה בין 20,000 ל-29,000 ₪. לאחר מכן דן השופט בשיקולים שבמתחם, ומציין כי הנאשמים הודו באשמה וחסכו זמן בהליך, אך היו עיכובים שיוחסו לנאשמים, לרבות בפינוי הבנייה הבלתי מורשית. השופט מתייחס גם להפעלת התחייבות עליה חתמו הנאשמים בתיק קודם, וקובע כי מדובר בצורת ענישה נפרדת ועצמאית ויש להפעילה בנוסף לקנס העיקרי. לבסוף, השופט מסכם את העונשים, הכוללים את הפעלת ההתחייבות הקודמת, הטלת קנס בסך 20,000 ₪ שיתחלקו שווה בשווה בין הנאשמים, חתימה על התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירות תכנון ובנייה נוספות, ושלושה חודשי מאסר מותנה לכל נאשם. לנאשמים זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום. השופט אלי ברנד מסיים בהדגשת הצורך בהחמרת הענישה כדי להרתיע מפני עבירות על חוקי התכנון והבנייה.