בר"ע 195/09

תקציר

פסק דין זה מתייחס לסכסוך בין עורך דין ללקוחו על שכר טרחת עורך דין. הלקוח שכר את שירותיו של עורך הדין שיטפל בשני עניינים משפטיים: ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה ותביעת פינוי, שניהם בנוגע לסכסוך רכושי עם אחיו של הלקוח. בהסכם שכר הטרחה נקבע כי הלקוח ישלם לעורך הדין 15,000 ₪ עבור שירותים אלה. עם זאת, הלקוח ביקש פיצוי לאחר שעורך הדין לא הגיש את תביעת הפינוי. בית המשפט לתביעות קטנות דחה תחילה הן את תביעת הלקוח להחזר והן את תביעתו הנגדית של עורך הדין בגין שכר טרחה שלא שולם, אך ערעור מאוחר יותר הצליח חלקית, מה שהוביל לפסק הדין המדובר. בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי מאחר שהערעור לא צלח ותביעת הפינוי לא הוגשה, לא יהיה זה צודק לחייב את הלקוח לשלם את מלוא שכר הטרחה. בית המשפט נימק את החלטתו בכך ששני העניינים קשורים זה בזה וכי העבודה הכרוכה בהגשת שניהם היא בעלת חשיבות שווה. לפיכך חויב עורך הדין להשיב מחצית משכר הטרחה, בסך 7,500 שקל, בצירוף הוצאות משפט בסך 500 שקל. בקשתו של עורך הדין למתן רשות ערעור על פסק דין זה, בטענה כי הלקוח מחויב חוזית לשלם את מלוא שכר הטרחה, נדחתה. בית המשפט הדגיש את אופיו היעיל והנגיש של הליך בית המשפט לתביעות קטנות, שמטרתו לספק פתרון מהיר לסכסוכים בעלי ערך נמוך. מאחר שלא נפלה טעות גלויה בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, נדחתה בקשת רשות הערעור, ועורך הדין חויב בהוצאות הלקוח, בסך 1,000 ₪, בתוספת ריבית. בית המשפט גם אישר החלטה קודמת שחייבה את עורך הדין לשלם ללקוח 2,500 שקל.