ת"א 43353-06-20

תקציר

התיק נסוב סביב פרסום פסק דין במערכת "נט משפט", שהכיל לכאורה פרטים מזהים של התובע שלא היו צריכים להתפרסם. השאלה היא האם מעשה זה מיוחס להוראות החסינות השיפוטית, ובכך דוחה את התביעה נגד המדינה. מסקנת בית המשפט היא כי פרסום פסק דין, לרבות רמת החיסיון שלו, הוא פעולה שיפוטית הנעשית על ידי השופט עצמו במסגרת תפקידו השיפוטי. פעולה זו חסינה מפני העמדה לדין לפי סעיף 8 לפקודת הנזיקין, המקנה חסינות מוחלטת לשופטים בגין מעשים שנעשו במסגרת תפקידם השיפוטי. הטענה כי גורמים מנהליים במערכת בתי המשפט היו אחראים לטעות נדחית, שכן מדובר בניסיון לעקוף את החסינות השיפוטית. הפסיקה הקודמת תומכת בהחלטה זו, עם מקרה דומה שבו נשמרה חסינות שיפוטית. יתר על כן, ההליכים בהם נוקט הסגל המנהלי באים לסייע לשופט ואינם משנים את אופיו השיפוטי של מעשה הפרסום. לבסוף, התקלה הנטענת מתייחסת יותר לשלב הכתיבה מאשר לשלב הפרסום, וניתן היה למנוע את הטעות בשלב הכתיבה או ההגהה. לפיכך, התביעה נגד המדינה נדחית, והתובע חויב בתשלום הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך דין.