בש"פ 5315/10

תקציר

הכרעת הדין במקרה זה עניינה בעתירה לגילוי ראיות חסויות בהליך פלילי נגד העותר, תושב רצועת עזה. העותר נעצר בשנת 2008 והואשם בעבירות שונות, בהן מגע עם סוכן חוץ, חברות בהתאחדות בלתי מותרת וניסיון רצח. הראיות נגד העותר מבוססות בעיקרן על הודאה שמסר בחקירתו. שתי תעודות סודיות הונפקו על ידי שר הביטחון, האחת בינואר 2010 והשנייה באוגוסט 2010. התעודה הראשונה כללה סעיף הקובע כי החיסיון אינו חל על מידע המגלם פוטנציאל לטענות פסולות. סעיף זה נעדר מהתעודה השנייה, מה שהעלה שאלות. בית המשפט בחן את החומר החסוי ולא מצא דבר שיסייע להגנה מעבר למה שכבר נאמר בפרפרזה. עם זאת, בית המשפט מצא סתירה בעדותו של עד התביעה, חוסאם אמד שעבאן הלס, שבאחת הפעמים טען כי לא היה מודע לפעילותו של העותר. בית המשפט קבע כי יש להתייחס לסתירה זו בהליך הפלילי עצמו. בנוסף, התייחס בית המשפט לבקשת הסנגור לחשוף את עברם הפלילי של אנשים שהעותר כינה מודיעים. בית המשפט קבע כי אם יעיד עד בעל עבר פלילי, המידע הרלוונטי יימסר בפרפרזה, בהתאם להחלטה קודמת. בסופו של דבר נדחתה העתירה, בכפוף להוראות הנוגעות לחשיפת מידע על דברי העד ועברם הפלילי של המודיעים. פסק הדין ניתן ביום שישי, 14 באוקטובר 2010.