ע"פ 6271/15

תקציר

ערכאת הערעור לא תתערב בחומרת העונש שגזר בית משפט קמא, אלא אם כן מדובר במקרה חריג. במקרה זה, בית המשפט מכיר בנסיבות הקשות שאפפו את המערערים, קרי מותו של בנו של המערער מס' 1, שהוביל לביצוע העבירות. עם זאת, יודגש כי העבירות, הכוללות חטיפה, תוכננו ובוצעו באופן מחושב, המצדיק התייחסות רצינית. בית המשפט המחוזי בחן בדקדקנות את כל הגורמים הרלוונטיים – לרבות היעדר פגיעה פיזית בקורבן, הנסיבות שהובילו לביצוע העבירות, הערכים ?? מוגנים על ידי החוק שהופר, ומדיניות הענישה הרווחת – הקובעת כי עונש של 8 עד 20 חודשי מאסר הוא ראוי. ערכאת הערעור מצטרפת להערכה זו, ורואה בה עונש סביר ומקל. בית המשפט שקל גם את נסיבותיו הפרטניות של כל אחד מהמערערים, כגון מאבקיו האישיים של המערער מס' 1 ומצבו הרפואי של המערער מס' 2, והציב את עונשם בקצה התחתון של טווח הענישה. בית המשפט מכיר בהמלצות שירות המבחן לעבודות שירות, אך בסופו של דבר מקבל את החלטת בית המשפט המחוזי למאסר, בהתחשב בחומרת העבירות. יתר על כן, הסולחה (פיוס) בין הצדדים נלקחה בחשבון, כאשר המשפטים משקפים מחווה זו של סליחה. ערכאת הערעור מגיעה למסקנה כי אין נסיבות חריגות המצדיקות הקלה בעונש ועל כן הערעור נדחה. המערערים נדרשים להתייצב במרכז הרפואי ניצן במועד מסוים לצורך ריצוי עונש המאסר.