ת"א 32732-01-10

תקציר

התובעים, שבבעלותם בניין מגורים, תבעו את הנתבעת, חברת הנפט פז בע"מ, המפעילה תחנת דלק בצמוד לרכושם. הם טענו כי תחנת הדלק גרמה להם מטרדים שונים, לרבות רעש וריח, וסיכנה את ביטחונם, וביקשו פיצוי על הנזק שנגרם וצו מניעה קבוע האוסר על הפעלת תחנת הדלק. פז העלתה מספר טענות סף, בהן התיישנות, שיהוי בהגשת התביעה וחסמים בשל היעדר היתרי בנייה מצד התובעים. עוד טענה פז כי חוקי התכנון והבנייה לא הופרו וכי זכותם של התובעים לחיות בתנאים סביבתיים הולמים לא נפגעה. בית המשפט דחה את טענות הסף של פז, וקבע כי טענות התובעים אינן חוסות תחת חוק ההתיישנות משום שהן מבוססות על הפרות מתמשכות ועילות תביעה מתחדשות. עוד נקבע כי התביעה לא נדחתה, שכן לא התקיימו התנאים לקבלת טענת שיהוי. השופטת קבעה כי פז אינה יכולה לטעון כי התובעים מנועים מלטעון לליקויים בהיתר הבנייה של תחנת הדלק, שכן פז עצמה תרמה להיעדר היתר למגורי התובעים. בית המשפט דחה גם את טענתה של פז כי הטענה נעדרת עילה, שכן התובעים היו זכאים לבחון את חוקיות הפעלת תחנת הדלק על פי הדין הקיים, למרות ההיתר הקיים בתחנה. באשר להפרות לכאורה של דיני התכנון והבנייה, קבע בית המשפט כי אף שהפעלת תחנת הדלק לא עמדה באופן מלא בתכנית המתאר הארצית או בתוכנית המקומית, לא ניתן לקבוע את מצבה התכנוני של השכונה כולה, כפי שהתפתחה עם הזמן, ואין להתחשב במצבו של כל בניין בנפרד. השופט פסק לטובת התובעים בסוגיית סכנת ההתלקחות והפיצוץ, וציין כי קרבתה של תחנת הדלק למקום מגוריהם פוגעת בזכותם לשימוש חופשי ברכושם. עם זאת, הטענות בדבר זיהום הקרקע נדחו בשל היעדר ראיות. בית המשפט קבע כי פז הפרה את חובתה החקוקה בכל הנוגע למטרדי רעש וריח, שכן פעילות תחנת הדלק פגעה באופן משמעותי באיכות חייהם של התובעים. למרות שהתובעים לא הביאו ראיות לבעיות בריאותיות שנגרמו על ידי התחנה, השופטת קיבלה את טענותיהם בדבר ההשפעה על חיי היומיום שלהם והפגיעה בזכותם לחיות בתנאים סביבתיים הולמים. באשר לסעדים לא הוציא בית המשפט צו מניעה קבוע האוסר על הפעלת תחנת הדלק, אך הורה לפז לשקול את העתקתה. במקום זאת, נפסק לתובעים פיצוי הולם בגין נזקי העבר וההווה, בהם 307,000 ₪ בגין אובדן שימוש ברכוש, 140,000 ₪ בגין אגרות בגין שימוש בנכס, 84,000 ₪ כל אחד בגין מטרדי רעש וריח, ו-50,000 ₪ בגין נזק לא ממוני ועוגמת נפש. סך הפיצויים שנפסקו עמד על 665,000 ₪, צמוד למדד ונושא ריבית ממועד הגשת התביעה. כמו כן חויב הנתבע בתשלום הוצאות התובעים, לרבות שכר טרחת עדים ושכר טרחת משפט.