עמ"ש 43480-12-22

תקציר

במחלוקת על גביית דמי שימוש הולמים בגין עיסוקו של המערער בדירת המשיב לאחר הגירושין, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי על המערערת לשלם למשיב 339,680 ש"ח, צמודים למדד לכל תקופת העיסוק, ו-25,000 ₪ הוצאות משפט. שני הצדדים ערערו על החלטה זו. המערערת טענה כי הסכום שנגבה היה מופרז וכי היו נסיבות המצדיקות את המשך החזקתה בדירה, ואילו המשיב טען כי החיוב היה צריך לכלול הפרשי ריבית. השופטים הסכימו עם החלטת בית משפט קמא לחייב את המערערת בדמי שימוש, וקבעו כי היא התגוררה בדירה בניגוד לרצונו של המשיב לאחר גירושיהם וכי המשיב ביקש פינוי ופיצוי הולם זמן קצר לאחר הגירושין. עם זאת, הגדילו השופטים את הניכוי מדמי השימוש, וקבעו כי יש לקבוע את "חיסכונו" של המשיב בתשלומים נלווים ובמזונות כתוצאה מתפיסת הדירה על ידי המערער על 30% מסך דמי השימוש, וכתוצאה מכך ינוכה סך של 127,380 ₪. עוד נקבע כי יש לפרוס את יתרת הסכום על פני מספר תשלומים, בהתחשב באי יכולתה של המערערת לשלם סכום גדול בבת אחת. באשר לערעורו של המשיב, דחו השופטים את בקשתו לכלול הפרשי ריבית בחיוב, וקבעו כי החלטת בית משפט קמא להצמיד את הסכום למדד המחירים לצרכן ללא ריבית הייתה סבירה. מאחר שערעורו של המערער התקבל באופן חלקי בלבד וערעורו של המשיב לא צלח, החליטו השופטים כי על המערער לשאת בהוצאות משפט בסך 10,000 ₪.