פש"ר 34522-05-15

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לנושה, קרנית, שהגיש תביעות כספיות נגד שני חייבים, בני זוג המקיימים משק בית משותף. עניינם של החייבים אוחד מטעמי נוחות, אך קרנית טוענת כי זכותה לפירעון אינה צריכה להיפגע מהסדר פרוצדורלי זה. יו"ר בית המשפט מתנגד לדעה זו וקובע כי אין להעניק לקרנית יתרון על פני נושים אחרים שהגישו תביעות נגד אחד החייבים בלבד. עם זאת, השופטת מצדדת בקרנית, ומנמקת כי יש להכיר בזכותה לפירעון מכל חייב בנפרד ולחוד. השופטת מדגישה כי איחוד תיקי החייבים הינו לנוחיות בית המשפט בלבד ואין בו כדי לפגוע בזכויותיה של קרנית כנושה. יתרה מכך, השופטת מדגישה כי נושי החייבים הגישו תביעות נגד חייבים ספציפיים, דבר המצביע על כך שהחובות נפרדים ואינם משותפים. לכן, חלוקת דיבידנדים ללא הבחנה תביא לחלוקה לא שוויונית של הכספים. השופט מסכם כי קרנית זכאית לקבל דיבידנדים משני החייבים, כאשר כל אחד מהם תורם לתביעתה עד לסכום המקסימלי המגיע לה, מה שמבטיח חלוקה שווה בין הנושים. החלטה זו, מיום 21 במאי 2017, נועדה לשמור על הגינות ולמנוע אי ודאות משפטית, כאשר חלוקת הדיבידנדים בפועל תחושב על פי הכללים הרגילים.