עת"מ 25821-04-15

תקציר

על בית המשפט להחליט על תוקפו של הסכם מבוטל לשימוש באולם ספורט, בעקבות סירובה של עיריית רעננה לקיים הסדר המאפשר לעותרת לקיים כנסים במועדים שנקבעו. הסוגיה הראשונה נוגעת לסמכותו של בית המשפט בעניין, שהיא חוזית במהותה, ונקבע כי הטענות החוזיות והמנהליות של העתירה, לרבות טענות לאפליה ולפגיעה בזכויות אדם, מקנות לבית המשפט סמכות עניינית. לגופו של עניין, הפשרה וההסכמים שבאו בעקבותיה הם כדין, לרבות ההסכם הנדון, אשר נבחר כדין להתקיים בדרך מינהלית. ביטול הסכם זה על ידי העירייה, שהוכרז יומיים קודם לכן, מבוסס על סעיף 203 לפקודת העיריות, טענה שנדחתה על ידי בית המשפט. התנהגות העירייה נחשבת כחריגה מעקרון תום הלב, ללא כל סיבה מוצדקת לביטול, וטענותיה בדבר תכלית אולם הספורט והעדר תושבות העותרת ברעננה נדחות. בית המשפט מדגיש את חובתן של הרשויות המנהליות לפעול כדין, בסבירות ובתום לב, ומוצא כי פעולות העירייה פגעו בזכויותיה החוקתיות של העותרת לחופש דת, התאגדות, כבוד ושוויון, ללא כל הצדקה לפגיעות אלה. לפיכך, העתירה מתקבלת, החלטת העירייה מתהפכת, והם מצווים לאפשר את קיום הכנס כמתוכנן, בעלויות של 30,000 ₪.