רע"א 12/15

תקציר

הכרעת הדין שלפנינו כרוכה בבקשה למתן רשות ערעור בתיק שבמרכזו ממצאים עובדתיים הן מבית המשפט המחוזי והן מבית המשפט לענייני משפחה. המבקש טען כי מדובר בסוגיה עקרונית של אחריותו המקצועית של עורך דין, אך הערכאה הבוחנת חלקה על כך, וראתה בכך עובדה עובדתית בלבד. זוהו שתי שאלות עובדתיות עיקריות: האם המשיב היה מעורב בניסוח חוזה ההלוואה וברישום משכון על דירה נוספת, והאם אירעה רשלנות. שתי הערכאות הנמוכות לא מצאו תימוכין עובדתיים לטענות המבקש, וציינו היחלשות משמעותית במעמדן בשל החלטת המנוח שלא להעיד נגד לוי, למרות שהשתתף בעסקאות רלוונטיות. בית המשפט ציין כי הימנעותו של בעל דין מלהציג ראיות חיוביות עלולה לרמוז כי היא תהיה שלילית אם תתגלה. אמירותיו הבלתי עקביות של המנוח לאורך ההליכים המשפטיים ערערו עוד יותר את אמינותו, שכן הליכים משפטיים דורשים עקביות והסברים סבירים לכל שינוי בנרטיב. משכך, לא מצא בית המשפט עילה משכנעת להתערב בפסקי דין קודמים, בקובעו כי המשיב לא היה מעורב בעסקאות שבמחלוקת, ומשכך, שאלות הנזיקין נותרו על הפרק. גם ללא שיקולים אלה, לא הובאו ראיות משכנעות לנזק בר-פיצוי בהתאם להתחייבויות החוזיות שהתקבלו במקור. לבסוף, בית המשפט הכיר באחריותם הרחבה של עורכי הדין, אך הדגיש כי ההחלטה נסמכת על ממצאים עובדתיים הנוגעים למעשיו של המשיב. לפיכך, בקשת הערעור נדחתה, וההחלטה אושרה רשמית על ידי סגן הנשיא ביום 1.3.2015.