ת"פ 1245-01-22

תקציר

הנאשם הורשע במספר אישומים הקשורים לעבירות סמים. מהראיות עולה כי הנאשם סחר בקוקאין, החזיק סמים שלא לשימוש עצמי והחזיק בכלים לשימוש בסמים. הסמים שברשותו של הנאשם כללו קוקאין, MDMA, חשיש, פסילוצין וקנבוס, בהיקף כולל של למעלה מ-700 גרם. כתב האישום הוגש נגדו תוך זמן קצר, והסמים נתפסו מביתו ומרכבו. הנאשם הודה באשמה וביקש לקיים משפט, במהלכו טען כי הסמים היו לשימוש עצמי וחלקם אינם שלו. עם זאת, בית המשפט הרשיע אותו על סמך הראיות שהוצגו. בגזר הדין התחשב בית המשפט בגילו הצעיר של הנאשם, בהיעדר עברו הפלילי ובעברו התעסוקתי. השופט ציין את חשיבות ההכרה במעשים פסולים, דבר שהנאשם לא עשה, והמשיך להכחיש חלק מההאשמות. גם לטענותיו של הנאשם כי עבר טיפול בהתמכרות לסמים ניתן משקל, אם כי השופט ציין כי השתתפותו בשיחות שבועיות וטיהור סמים לא היוותה ערובה לפיכחון עתידי. השופט נקט גישה מאוזנת בבואו להחליט האם לפסול את הנאשם מלהוציא רישיון נהיגה, ובסופו של דבר החליט על פסילה על תנאי, בהתחשב בנזק התעסוקתי שעלול להיגרם. על הנאשם נגזרו 11 חודשי מאסר בפועל, שמונה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 3,000 שקלים ו-12 חודשי פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה על תנאי למשך שנתיים. בנוסף, ניתנה הוראה להשמיד את הסמים, ובית המשפט סירב לבקשת התביעה להכריז על הנאשם כסוחר סמים ולחלט את כספו שנתפס. הן לתביעה והן לנאשם הייתה הזכות לערער על גזר הדין וגזר הדין בתוך 45 יום. השופט הדגיש את חומרת עבירות הסמים ושכיחותן בקרב הדור הצעיר, והדגיש את הצורך בהרתעה.