ת"א 1054-01-14

תקציר

התובע, עו"ד המתמחה במשפט אזרחי, מסחרי ומקרקעין, הגיש תביעה נגד חברו, הנתבע, בדרישה לקבל בחזרה שכר טרחה מסוים המגיע לו לכאורה בעקבות שתי עסקאות נדל"ן. התובע טען כי הנתבע הפר כתב התחייבות חתום על ידו, ולא שילם לתובע עבור סיוע בעסקה שנייה. הנתבע טען כי כתב ההתחייבות חל רק על העסקה הראשונה ולא על עסקאות עתידיות כלשהן. בית המשפט פירש את כתב ההתחייבות לטובת הנתבע, וקבע כי הוא מחייב אותו לשלם רק עבור העסקה הספציפית הנזכרת בו, ולא עבור רכישות עתידיות, במיוחד כאלה שלא היה מעורב בהן. יתר על כן, בית המשפט קבע כי תביעת התובע היא בעיקרה תביעה לדמי תיווך, שכן התובע לא סיפק כל שירות משפטי ולא "פדה" כל תיק משפטי. התובע, שאינו מתווך מורשה, מסר רק מידע על עסקה פוטנציאלית. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי התובע אינו זכאי לשכר טרחה כלשהו, שכן הוא לא עמד בדרישות חוק מתווכי מקרקעין. בנוסף, הראיות הצביעו על כך שהתובע לא היה גורם יעיל בעסקה השנייה, דבר המצדיק עוד יותר את דחיית תביעתו. השופטת הדגישה גם את האופי הלא אתי של מעשיו של התובע, אשר הפרו את עקרונות מקצוע עריכת הדין. בעקבות זאת הורה בית המשפט לתובע לשלם לנתבע 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.