ע"פ 7090/06

תקציר

בית המשפט מצא עורך דין אשם בשורה של מעשי הונאה שבוצעו נגד לקוחותיו במשך תקופה של שש שנים. עורך הדין הואשם כי הגיע להסכמי פשרה עם מבטחים ללא ידיעתם או הסכמתם של לקוחותיו וזייף את חתימותיהם כדי לשלשל לכיסם את הכסף שיועד להם. כתב האישום כלל 19 סעיפי אישום, שניים מהם הודגשו כדוגמאות להתנהגות המרמה של עורך הדין: הראשון עסק בחייל משוחרר נכה ששכר את עורך הדין כדי שיסייע במכירת דירתו, אך עורך הדין מעיל בתמורה; השני עסק בקטינה שצרכה שוקולד עם שברי זכוכית ותביעתה נגד המבטחת יושבה ללא ידיעת הוריה, כאשר עורך הדין זייף את חתימותיהם והפקיע את הפיצויים. מעשי המרמה של עורך הדין הסתכמו ביותר ממיליון שקל, בהם השתמש לרווחים אישיים. הוא הורשע בשורה של סעיפים, בהם גניבה, זיוף ושיבוש הליכי משפט. בית המשפט המחוזי גזר עליו שש שנות מאסר, שנתיים מאסר על תנאי וקנס של 70 אלף שקל. עורך הדין ערער על גזר הדין, וטען להקלה בעונש בהתבסס על גורמים שונים, כולל הערכה פסיכולוגית ועברו הנקי. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור, תוך שהוא מדגיש את חומרת התנהלותו של עורך הדין בהפרת אמון לקוחותיו ואת הפוטנציאל לפגיעה באמון הציבור במקצוע עריכת הדין. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש צורך בתגובה חריפה כדי למצות את הדין עם עורך הדין ולהרתיע אחרים מהתנהלות דומה. הערעור על גזר הדין לא צלח, ובית המשפט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי. עורך הדין נידון למאסר, והקנס נותר על כנו, תוך הדגשת חומרת פשעיו. פסקה מקיפה זו מתמצתת בתוכה את פסק הדין ואת נימוקי בית המשפט.