ס"ע 31408-08-10

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקו לשעבר בגין זכאויות שונות בעקבות סיום העסקתו. המחלוקת העיקרית הייתה האם הוראות צו הרחבה בענף הדפוס חלות על המעביד, שכן מרבית הסעדים הנתבעים של התובעת התבססו על הוראות אלה. בית הדין קבע כי צו ההארכה אינו חל משום שהמעסיק, בתקופה הרלוונטית לתביעה, העסיק פחות מ-20 עובדים כאמור בצו. בנוסף, בית הדין מצא כי עיסוקו העיקרי של המעסיק אינו דפוס אלא פרסום ויחסי ציבור, כלומר הצו אינו חל גם לגופו של עניין. עוד טען התובע כי יש לראות בחברה אחרת, סהר, מעסיקה משותפת שלו יחד עם הנתבעת, או שעל בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות ולהטיל אחריות אישית על בעל החברה הנתבעת. בית המשפט דחה טענות אלה, ואישר כי התובעת הועסקה רק על ידי החברה הנתבעת וכי אין הצדקה להרמת מסך התאגיד. לאחר מכן פנה השופט לנסיבות סיום העסקתו של התובע והגיע למסקנה כי התובע התפטר ולא פוטר, ולכן אינו זכאי לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת או פיצויים בגין פיטורים שלא כדין. גם תביעת התובעת לפדיון חופשה נדחתה בשל תקופת התיישנות של שלוש שנים. עם זאת, בית הדין מצא כי התובע זכאי למחצית משכרו עבור חודש אוגוסט 2007, דבר שהמעסיק לא ערער עליו. לבסוף, השופט הורה לנתבע לשלם לתובע 3,184 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום 1.9.07, ופסק כי התובע חייב במלוא הוצאות הנתבע שנפסקו לטובתו.