ע"א 4661-03-09

תקציר

המערערים, שהיו רוכשי בתים חדשים, ערערו על החלטת בית משפט קמא בסוגיות שונות הנוגעות להסכמיהם עם היזם והקבלן. הערעורים התמקדו בשלוש מחלוקות עיקריות: תשלומים נוספים, ליקויי בנייה והודעות לצד שלישי. בסוגיה הראשונה מצא בית המשפט כי תביעת המערערים לפיצוי בגין סכומים ששולמו מעבר להסכם הראשוני אינה מוצדקת, שכן בית משפט קמא קבע כי כל שינוי הנדרש על ידי הרשויות הוא באחריות השוכרים. בית המשפט אף אישר את קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא ביחס לטענות המערערים בדבר ליקויי בניה, למעט ליקויים אחדים שבית משפט קמא ביטל מחמת היעדר הודעה מוקדמת או היעדר חוסר תום לב. ערכאת הערעור קבעה, כי אי מתן הודעה על ליקויים אלה אינו שולל את זכותם של המערערים לפיצויים, ויש לפצותם בעלות תיקון ליקויים אלה, לרבות כאלה שבית משפט קמא סבר כי אינם משמעותיים. בנוסף, קבע בית המשפט כי הקבלן אחראי לליקויים תכנוניים, בניגוד להחלטת בית המשפט קמא. הסוגיה השלישית הנוגעת להודעות לצד שלישי נגעה לניסיונו של הקבלן להטיל על המערער שטרן אחריות לליקויי בנייה, בטענה שפעל כמפקח בניה. ערכאת הערעור דחתה את קביעתו של בית משפט קמא וביטלה את ההודעה לשטרן, בקובעה כי לשטרן אין כל אחריות כלפי הקבלן. ככלל, ביטל בית המשפט קמא את החלטת בית משפט קמא לחייב את המערערים בהוצאות, ותחת זאת הורה לקבלן ולמנהלו לשלם למערערים הוצאות ושכר טרחת עורך דין. התיק הוחזר לבית משפט קמא על מנת שיקבע את הפיצוי המגיע למערערים בגין ליקויי הבנייה וישקול חיוב אישי במנהל הקבלן. לבסוף, הורה בית המשפט למשיבים לשלם לכל אחד מהמערערים הוצאות ושכר טרחת עורך דין.