ת"א 1048/01

תקציר

התובע, חשמלאי במקצועו, עבר שתי תאונות במהלך עבודתו אצל הנתבעת ותבע פיצויים בגינן וכן בגין נזקי שמיעה שנגרמו כתוצאה מחשיפה לרעש בעבודה. התאונה הראשונה אירעה בדצמבר 1994 כאשר התובע סייע בעבודת כפיים שכללה פירוק חומרים בתוך חביות. במהלך ביצוע משימה זו נפצע קשה בגבו. בית המשפט מצא כי הנתבע התרשל, שכן המשימה לא הייתה בטיחותית והתובע לא קיבל כל הנחיות או תדריכי בטיחות. עם זאת, בית המשפט מצא גם כי התובע לא התרשל באופן תורם. באשר לנכות שנגרמה כתוצאה מתאונה זו, מינה בית המשפט מומחה רפואי אשר הגיע למסקנה כי לתובע אין נכות מתמשכת. התאונה השנייה אירעה בחודש מרץ 1999 כאשר התובע החליק ונפל על שטח הנתבע ונפצע בברכו. בית המשפט מצא כי התאונה נגרמה כתוצאה משילוב של תאורה לקויה ומכשול בדרך, דבר שהיה על הנאשם לצפות מראש ולמנוע. הנתבע נשא אפוא באחריות לרשלנות. עוד קבע בית המשפט כי התובע לא התרשל באופן תורם. המומחה הרפואי העריך את הנכות שנגרמה כתוצאה מתאונה זו ב-10%. באשר לנזקי השמיעה, קיבל בית המשפט את טענת התובע כי עבד עם רעש מזיק כהגדרתו בחוק, וכי הנתבע לא ביצע את בדיקות הרעש הנדרשות ולא סיפק ציוד מגן. בית המשפט מינה מומחה רפואי שייחס נכות של 10% לטנטון כתוצאה מחשיפה לרעש. בהערכת הנזקים, פסק בית המשפט לתובע פיצויים בגין הפסדי שכר בעבר, סיוע מאחרים בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. עם זאת, לאחר ניכוי הסכומים שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי בגין אותן תאונות ונזקי שמיעה, מצא בית המשפט כי התביעה בטלה. לפיכך, נדחתה תביעתו של התובע, והוא חויב לשלם את הוצאות הנתבעת.