ת"א 2625/00

תקציר

הסכסוך בין חברת גביר קבלני עבודות בנייה ופיתוח בע"מ לבין חברת אבן עובד לוי תיעוש ובנייה בע"מ נסוב סביב שלושה פרויקטי בנייה בשוהם, בהם גביר היה הקבלן המבצע ועובד היה המזמין. גביר טען כי עובד לא שילם את מלוא התמורה עבור עבודות הבנייה שבוצעו ועבודות נוספות, ואילו עובד ערער על תשלומים נוספים מעבר להסכם הראשוני ותבע שכנגד נזקים שנבעו מעיכובים וליקויים בפרויקט. בית המשפט מינה פוסק שיכריע בשאלות העובדתיות שבמחלוקת, וממצאיו העדיפו במידה רבה את עובד. הפוסק קבע כי ההסכם העיקרי בין הצדדים היה הסכם פאושלי, אשר קבע מחיר קבוע לעבודה ולא קבע תשלומים נוספים, למעט עבודה נוספת שהוגדרה במפורש. הסכם פאושלי כלל ריצוף, מדרגות פנימיות ועבודות שיש וקרמיקה במטבח, בגינן גביר לא היה זכאי לפיצוי נוסף. עם זאת, בניית מדרגות חיצוניות, שלא נכללה בהסכם המקורי, זיכתה את גביר בתוספת סכום סמלי של 12 אלף שקל בתוספת ריבית. גביר היה זכאי לתשלום עבור עבודות נוספות שלא פורטו בהסכם, אך רק אם יוכיחו ראיות לכך שעובד אישר את ביצוען. כמו כן אישר הפוסק תשלום נוסף בסך 300 אלף שקל שהוסכם עליו בנספח להסכם, המשקף הכרה חלקית של עובד בטענותיו של גביר בדבר תמחור שגוי. בנוסף, הוטל על גביר אחריות לליקויי בנייה ועיכובים במהלך שנת הבדק, ולשיפוי עובד בגין סכומים שנפסקו לדיירים בתביעות משפטיות נלוות. החלטת הפוסק לחייב את גביר באחוזים מההפחתות שביצע עובד בגין איחור במסירה התקבלה, וכך גם דחיית טענותיו של גביר על סמך כרטיס הקלט של הקבלן ותשלום נפרד של 34,000 שקל. בסופו של דבר פסק בית המשפט לטובת עובד, ואישר כי הסכם פאושלי הגביל את הפיצוי של גביר לסכום שהוסכם במקור, בניכויים בגין מדרגות חיצוניות, תיקונים במהלך שנת הבדק ותשלומים קודמים שבוצעו. גביר חויב לשלם לעובד 160,057 שקל, בניכוי 34,230 שקל ששילם גביר, בתוספת ריבית והצמדה ממועד חוות הדעת של הפוסק. שני הצדדים נשאו בעלויות משלהם בשל התביעות ההדדיות וההסדר הפרוצדורלי שייעל את ההליך.